עירית נתניה נ' מסיקה יעקב חברה לבנין בע" ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול צו מניעת פעולות שהוצא על פי סעיף 22א לחוק רישוי עסקים (להלן: הצו).

הצו הוצא ביום 12/7/11 לבקשת המשיבה בבית משפט השלום בנתניה ע"י כב' השופטת טלמור, והוא אוסר על בעלי הזכויות במגרש המצוי ברח' מינץ 2 פינת הרצל 73 בנתניה (להלן: המגרש), או מי מטעמם, לבצע כל פעולה להכשרת עסק מכירה ותיווך בכלי רכב, הטעון רישוי על פי חוק רישוי עסקים.

הבקשה הוגשה ע"י המבקש אפרים פלח (להלן: פלח), ששכר את המגרש מבעליו יעקב מסיקה, ואשר אישר בתצהירו ובחקירתו כי ביצע במקום פעולות של הנחת תשתית רשת ברזל ורצפת בטון חדשה על פני הרצפה הקודמת שהיתה מלאה מהמורות, וכן ביצע שיפוצים במבנה המשרד המצוי במגרש.

המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא, האם כוונת פלח ושותפו היא להקים במגרש עסק של סחר ברכבים משומשים, כטענת המשיבה, או שכוונתם לפתוח חניון עירוני לציבור, כטענת המבקש. יצויין כי מבחינה משפטית, גם חניון לציבור טעון רשיון עסק של העיריה, אך אינו טעון אישורם של גורמי אישור אחרים למעט כיבוי אש, בעוד שמגרש סחר רכב טעון גם אישורם של גורמי אישור נוספים.

מטעם פלח הגישו תצהירים ונחקרו בחקירה נגדית הוא ושותפו, ליאור בוטביקה.

מטעם המשיבה העידו המפקח בני קובייסי, התברואנית לודמילה קורבנוב והפקח יצחק פרידמן, שערכו ביקורות במגרש. קורבנוב ופרידמן ביקרו במגרש ביום 7.7.11 וראו שם עובד אשר עסק בשיפוץ המבנה והסביר כי לאחר גמר השיפוצים יפתח במגרש עסק לממכר כלי רכב. העובד הסביר לשניים כי בעל העסק העתידי הוא ליאור בוטביקה שהינו בעל עסק של מכירת כלי רכב במקום סמוך. בשיחה טלפונית עם בוטביקה, הכחיש הלה מעורבות בעסק העתיד להפתח במגרש. כן העיד נפתלי קייקוב, מנהל אגף רישוי עסקים. הוא אישר כי באזור בו מצוי המגרש פועלים עסקים קיימים של סחר בכלי רכב ללא רשיון עסק, וכי העיריה נוקטת נגדם פעולות אכיפה לרבות צוי סגירה.

המבקש טען בתצהירו כי כוונתו לפתוח במגרש חניון ציבורי מגודר, כאשר יש בתיק הבניין היתר בניה משנת 1982 לגידור והכשרת המגרש כחניון פתוח.

התרשמתי כי המבקש גילה בתצהירו ובחקירתו הנגדית טפח, והסתיר טפחיים.

התרשמתי כי מאחורי פלח עומד למעשה סוחר המכוניות ליאור בוטביקה (להלן: בוטביקה), אשר כלל לא הוזכר כמבקש ובעל עניין במגרש בבקשה המקורית לביטול הצו, ואינו מי ששכר את המגרש מהבעלים. בבקשה המקורית, מסר בוטביקה תצהיר תמיכה בהצגו עצמו כ"מנהל אתר השיפוצים", וטען טענות בשמו של המבקש שנמצא אותה עת באילת. לא הוזכר כל אינטרס כספי או עסקי שלו במגרש ובמיזם העסקי. והרי זה פלא, אותו "מנהל שיפוצים" הפך תוך שבוע הימים שעד לדיון במעמד הצדדים ל"שותף", ובעדותו הצהיר תחילה כי ביצע את השיפוצים עבור בעל המגרש ובמימונו, ובהמשך אישר כי ב-20/7/11, לאחר שנוצק הבטון, כבר העביר למגרש כ-15 מכוניות שבבעלותו ממגרש סחר הרכב שפינה באותו יום. לאור העובדה שהבקשה המקורית לביטול הצו הוגשה ב-19/7/11 ובה הוצג בוטביקה כ"מנהל אתר השיפוצים", הרי שגרסתו כי בן לילה הפך מ"שיפוצניק" לשותף וכבר למחרת העביר 15 כלי רכב למגרש, אינה מהימנה כלל ויש בה להצביע על כך שמלכתחילה נכנס בוטביקה למיזם העסקי של הקמת מגרש סחר רכב במגרש והיה מעורב בשיפוץ ובהכשרת המקום ליעודו. בוטביקה הציג עצמו כמי שעוסק הרבה שנים בסחר רכב, שותף במאפיה "לחם תושיה" ועוסק גם בנדל"ן, וככזה – נסיונו להציג עצמו תחילה כ"שיפוצניק" גרידא במגרש, הינו מופרך ולא אמין.

על פי התרשמותי, פלח הינו מעין "איש קש" שהתקשר בחוזה השכירות עם בעל המגרש, ולמעשה בוטביקה הינו מי שעומד מאחורי המיזם ומי שמממן את ההשקעה במגרש, במטרה לנהל בו עסק של ממכר כלי רכב משומשים. מדובר בהשקעה כספית בסדר גודל של 250,000 ש"ח, לדברי פלח, שלא הסביר מנין לו מקורות כספיים בסדר גודל כזה בהיותו אסיר משוחרר שבילה 25 שנים, רוב חייו כנטען בתצהירו, בכלא, ושוחרר לפני שנתיים בלבד. גם הטענה כי נטל הלוואה אינה סבירה, ללא שהציג מנין לו בטחונות מספיקים להלוואה בסדר גודל כזה. אמירתו של פלח, כי הכניס את בוטביקה כשותף בשבוע האחרון "עקב המצב הכלכלי שנקלעתי אליו עם רשויות עיריית נתניה", אינו מתקבל על הדעת כשמדובר בצו הפסקת פעולות שהוצא מספר ימים קודם לכן וכשטרם חל כל שינוי במצב הכספי של פלח. מובן, שלא הוצג כל הסכם התקשרות בין השניים, כפי שניתן היה לצפות לו היה מדובר בשותפות עסקית אמיתית, והדברים שהשמיעו השניים בעניין זה נותרו תלויים בחלל האוויר ללא ממשות כלשהי. כמו כן, פלח ובוטביקה טענו בתצהיריהם כי עוד לפני ששכר פלח את המגרש, בוטביקה הוא שערך בירור בעיריה לעניין זכויות הבניה במגרש – והדברים מדברים בעד עצמם.

בנוסף, קשה להשתכנע כי צירוף מקרים הוא שגרם לכך שבוטביקה בדיוק נאלץ לפנות מגרש סחר רכב שהיה בניהולו, ממול הרחוב, בתזמון מושלם עם יציקת רצפת הבטון החדשה במגרש, והעביר כ-15 כלי רכב העומדים למכירה ממגרשו הקודם ברח' הרצל 82 למגרש דנן, כאשר לטענת השניים הרכבים הועברו רק באופן זמני עד למכירתם וחיסול עסק הסחר בכלי רכב, וכי אין כוונה לחדש את מלאי כלי הרכב במגרש. הסברו של בוטביקה כי ענף מכירות הרכב "טיפה התחלש", ועל כן החליט לפתוח חניון, נשמע לי מצוץ מהאצבע.

יתר על כן, בחינת התצלומים שצולמו ע"י המשיבה במגרש מלמדת כי פעולות הבניה והשיפוץ שנעשו בו חורגות מהנדרש והמקובל לחניון רכבים פתוח גרידא. כך, נפרש במקום מרבד דשא סינטטי ושופץ מבנה המשרד באופן שכלל תקרה אקוסטית, ריצוף, שירותים, כיסא מנהלים וכסאות לקוחות, שולחנות, ציוד משרדי ועוד. כמו כן הוקמה בתחילה במגרש סככה מקונסטרוקציית מתכת בשטח 110 מ"ר (שנהרסה בינתיים עקב צו הריסה מנהלי). לפלח ובוטביקה לא היה הסבר מניח את הדעת להשקעות אלה, אשר מאפיינות משרד מכירות וסחר בכלי רכב ולא חניון יומי לשימוש הציבור הרחב. תשובותיהם היו מתחמקות והעלו גיחוך. בוטביקה אף אמר כי אולי "יעביר לשם את המשרד שלו", סתם ולא פרש, איזה משרד ואיזה עסק בכוונתו לנהל משם.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התרשמתי שהמבקש ושותפו בוטביקה מסרו גרסה שקרית בדבר כוונתם להקים במגרש חניון בלבד, וכי כוונתם האמיתית היא לנהל מגרש לסחר כלי רכב משומשים, הטעון רשיון עסק ואישורם של גורמי אישור.

אין חולק כי רשיון עסק כזה אינו בידי מי מהם, וגם הבקשה שהוגשה ע"י פלח לחניון כלי רכב, כמסתבר אינה נכונה ונועדה להטעות את מחלקת רישוי העסקים בדבר מהות העסק שיקום במגרש ומיהות היזם שעומד מאחוריו.

הטענה, כי על המשיבה להמתין להשלמת עבודות השיפוצים ותחילת הפעילות העסקית ללא רשיון עסק, שלטענתה מתוכננת, עומדת בניגוד להוראת סעיף 22א לחוק רישוי עסקים המסמיך את המשיבה לבקש צו מניעת פעולות כדי לעצור את העבירה באיבה.

גם הטענה לאכיפה בררנית לא הוכחה מאחר ויתר המגרשים לסחר בכלי רכב באזור הינם עסקים קיימים ופעילים, ומטבע הדברים ההליכים המשפטיים הננקטים נגדם ע"י העיריה הם שונים.

לפיכך אני מותירה את צו הפסקת הפעולות שהוצא ע"י כב' השופטת אביבה טלמור ביום 12.7.11 על כנו.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"א, 18 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: